ואז, לפני כמה חודשים, למרבה המזל, בעלי רשם אותנו לקבוצת טיולים חדשה: שם פגשתי ״צעירה״ בת 59 מרשימה ונאה למראה.

שמתי לב שהיא בדרך כלל הובילה את הקבוצה ותמיד נראית זוהרת וקלילה. אפילו שבפרצוף היו לה קמטים, העור שלה ברגליים ובידיים היה מתוח וחלק כמו נערה בתיכון.   

היה לה כל כך הרבה אנרגיה, שהיא אפילו עודדה את כולם כשהגענו לחלק יותר מאומץ של הטיול.

“האם תמיד היית כל כך אנרגטית או מה הסוד שלך?”, שאלתי אותה לאחר הטיול האחרון שלנו.

היא צחקה והשיבה, “לא תאמיני, אבל לפני שנה כמעט ולא יצאתי מהבית כי תמיד הייתי כל כך עייפה וכבדה.”

“מה, זה נשמע מהפכני, אז מה שינית?” שאלתי, מופתעת.

“תתקרבי קצת,” היא לחשה. “אני קצת נבוכה, אבל לפני כמעט שנה בדיוק, ניסיתי את מדבקות הרגליים היפניות המוזרות האלה שמצאתי ברשת  וככל ששמתי אותם יותר זמן, הפכתי לפעילה יותר עד שאחרי כמה חודשים גם ירדתי 11 ק״ג וגם העלמתי את הכרס בירה שאני סוחבת מאז שאני זוכרת את עצמי.

״את? כרס בירה? את צוחקת עלי, נכון?״ שאלתי אותה בהפתעה גמורה.

״תאמיני או לא, הייתה לי כזו חתיכת שכבת שומן שישבה עלי והתנדנה מצד לצד, אמיתי לגמרי! אבל מאז שמצאתי את המדבקות האלה, אני משתמשת בהם כל לילה, לא משנה מה״.

זה הדהים אותי לגמרי, לא האמנתי למה שאוזני שומעות! כמובן שכבר שמעתי על הטרנד האינטרנטי הזה של המדבקות, אבל כמעט לא האמנתי שהמדבקות המוזרות האלה היו אמורות להיות סוד הנעורים לג׳ינס הצמוד מידה 34 שישב עליה והחליק לה בקלילות על הבטן, בלי אף זכר לבטן כלשהי.  

היא נשבעה לי שזה מה שקרה לה והבטיחה לשלוח לי באימייל את הקישור ל”מדבקות הנס” האלה (כך היא כינתה את הנשק הסודי שלה) ברגע שהיא תחזור הביתה.

למחרת בבוקר, פתחתי את תיבת המייל שלי והתחלתי לחקור קצת יותר על הקשר בין המדבקות שלה לבין שומן בטני בגיל המעבר וזה מה שגיליתי (שבי חזק כי את עומדת להיות בשוק מזה):